שדה נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ

החלטה

על הנתבעת לשלם לעדה שכר הופעתה בסך של 250 ₪.

ניתנה והודעה היום י"ח טבת תש"ע, 04/01/2010 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט

פסק דין

מדובר בתביעה לגבי נזק בתאונה.

המחלוקת בתיק זה הינה האם התובע סטה לנתיב הנסיעה של נהגת הנתבעת ובלט לעבר נתיבה ובכך גרם לתאונה ברשלנותו כגירסת הנתבעת או שהיה בנסיעה ימינה להתיישר ואז סטתה לעברו נהגת הנתבעת כגירסת התובע.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הטענות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

ואלו הנימוקים להחלטתי:

1.האחריות במקרה של רכב חונה המשנה את מצבו ובולט לעבר הכביש הינה אחריותו של החונה.

2. במקרה זה השתכנעתי, לאחר ששמעתי את העדויות כי בזמן האימפקט רכבו של התובע בלט עם החלק הקדמי שמאלי שלו לתוך נתיב נסיעת נהגת הנתבעת.

3. אין זה משנה אם ממש בזמן האימפקט הרכב של התובע היה בעמידה או בנסיעה.

אני מקבל את עדותה של נהגת הנתבעת כי כאשר התקרבה למקום הרלבנטי, התובע יצא מחנייה ואז היא פגעה בו.

4.תמונות הנזק תומכות בגירסתה של נהגת הנתבעת וסותרות את גירסתו של התובע.

5.התובע, כאשר הדגים בפני את מהלך התאונה, הדגים פעם אחת שרכבו בולט עם החלק הקדמי שמאלי ולאחר הובהר לו שהדגמה זו היא לרעתו, הוא שינה את ההדגמה אך גם כך לא יכול להיווצר מצב שנהגת הנתבעת תפגע בחלק הקדמי שמאלי של רכבו כאשר הוא בסטיה ימינה בתוך נתיבו.

6.לאחר שבחנתי את עדותו של התובע הגעתי למסקנה שאינני יכול להשתית פסק דין על סמך עדותו ואינני יכול לסמוך על עדותו.

7.עדותה של עדת הנתבעת היתה אמינה בעיני והיא לא פקפקה לומר גם דבר שיכול להיחשב כנגדה כאשר העידה שתיקנה את המראה לבד כיוון שלא רצתה להתעסק עם חברת הביטוח וכאשר העידה כי אינה זוכרת אם רכב התובע היה בעמידה בזמן האימפקט או בתנועה.

8.במקרים כאלה, ברור שנהגים לא יכולים לזכור ולשחזר אחורה את כל מהלך העניינים.

נהג נוסע ומופתע מיציאתו של נהג אחר או סטיה באופן פתאומי ולכן כל דרישה לשחזור הינה דרישה מלאכותית שאינה יכולה לעמוד ולא ניתן להשתית עליה פסק דין.

9.;במקרה הנוכחי שוכנעתי כי התובע הוא זה שגרם לסיכון ולכן החלטתי לדחות את התביעה.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.